>>> התכנית לפסיכותרפיה >>> סמינר חורף >>> סמינר סתיו  >>> ימי עיון >>> סדנאות לאנשי מקצוע

קורסים וסדנאות

מלאני קליין- מר’ אודי וולפה

במהלך הקורס נלמד להכיר את התיאוריה של מלאני קליין ואת ביטוייה הקליניים, בעיקר בעבודה עם ילדים. נכיר את ההתפתחויות המאוחרות יותר של ממשיכיה.

נלמד את המושגים המרכזיים בתיאוריה: טיפול בילדים, חרדה, הפנטזיה הלא מודעת, העברה ופירושה, יצירת הסמל, אדיפוס מוקדם, העמדה הדפרסיבית והעמדה הסכיזו-פרנואידית, שנאה, קנאה.

מתוך ממשיכה של קליין נקרא מתוך כתביהם של עדנה אושונסי, אסתר ביק, ג׳יל בוסוול, אירמה ברנמן-פיק, דונלד מלצר וחנה סגל.

הקשר הטיפולי: על תהליכי העברה והעברה נגדית בטיפול- ד”ר אורית יפה

קורס זה מתמקד בתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול הנפשי.  במסגרת הקורס נעקוב אחר תהליך צמיחתם והתגבשותם של מושגים אלה, ונבחן דגשים שונים שניתנו להם בעולם הפסיכואנליטי. נקרא טקסטים של תיאורטיקנים מרכזיים מתוך ניסיון ליצור דיאלוג עכשווי ורלוונטי בין התיאוריה לבין הקליניקה, ולבחון כיצד מונחים תיאורטיים אלה מסייעים לנו להקשיב למטופלינו ולהתקרב להבנת עולמם הנפשי.

טיפול במשחק – גב’ ורדה קלינגופר

” משחק- יצירה חדשה והענקת משמעות לה, החצנת דבר פנימי אל העולם החיצוני ועיצובו.” ויניקוט, 1971.

בסמינר נתרכז במשמעות המשחק בטיפול בילדים. נלמד מעט על התפתחות טכניקת  Play therapy . ממלאני קליין ואנה פרויד, ויניקוט, אנטונינו פרו, מטפלים ניאו קלנייאנים  ותיאוריות התפתחותיות בטיפול בילדים. נבחן מה המאפיינים, ומה מייחד את הטיפול בילדים, מהו תפקיד המטפל. , מה מאפשר את התפתחות המשחק, ומה “תוקע” את היכולת לשחק, מהו משחק סימבולי? מה תפקיד המטפל?

נעסוק בסוגיות ייחודיות לטיפול בילדים, ונקרא דוגמאות קליניות המתמקדות בטיפול בילדים עם פגיעות מוקדמות ונקרא על העברה והעברה נגדית בטיפול בילדים. הסמינר יהיה במתכונת של קבוצת קריאה פעילה תוך התייחסות לדוגמאות קליניות שיעלו בקבוצה.

 

קורס פסיכופתולוגיה- ד”ר ז’אן פיזנטה.

הקורס יתמקד בפסיכופתולוגיה של גיל הילדות וההתבגרות, יתייחס להיבטים אטיולוגיים של התופעות ולפרוגנוזה שלהן לגיל המבוגרים, מתוך התבוננות התפתחותית, דינמית וטיפולית.
פסיכופתולוגיה הרי נושקת לעולם הרפואה שפועל על בסיס סימנים נראים לעין ולתסמונות שהרופא נותן אותן על בסיס תרכובת של סימנים, ונרצה אנחנו לגשת אל הפסיכופתולוגיה מזווית אחרת.

ביון וממשיכיו- רעיונות מרכזיים של ביון וביטויים בשעה הטיפולית – גב’  יעל ילובסקי

ביון הוא תיאורטיקן נועז, עשיר ומקורי. רעיונותיו חמקמקים ולעיתים קשים תיאורטית, אך מוכרים לקהל הפסיכותרפיסטים יותר מפי שניתן לשער כיון שהשפיעו רבות על תיאורטיקנים מודרניים מוכרים כמו בטי ג’וזף, סטיינר, אוגדן, גרוטשטיין, או׳שונסי, אלברז ופרו , ודרכם על הדורות האחרונים של העוסקים בפסיכותרפיה.,

אוגדן מתאר את חווית הלמידה של ביון כבעלת איכות דומה לקריאה ב’עליסה בארץ הפלאות’ בה כל העולם של התיאוריה הפסיכואנליטית מרגיש שונה כשקוראים ביון: מילים ומושגים שנחשבו מוכרים הפכו זרים, וזרים הפכו למוכרים.

התבוננות מדויקת וישירה בשעה הטיפולית סייעה לביון לפתח רעיונות שלא היו מוכרים טרום זמנו. ביון עסק רבות בדחף לדעת ולחשוב ובהתנגדות האדם להרחיב את הידע על עצמו. הוא העמיד את הדחף לדעת באותה רמת מרכזיות כמו את דחפי האהבה והשנאה. מושגים שקשורים בחשיבה כיוצרת משמעות רגשית ובינאישית, או כמחבלת בהיווצרות המשמעות הם מרכזיים אצל ביון. אלו ניתנים להתבוננות בשעה הטיפולית דרך שימת לב לאופנויות קאונטרטרנספרנס שונות. ביון עסק בקושי העצום לעמוד מול האמת הרגשית, ובכך שאין מנוס מההתקרבות לאמת זו לצורך התפתחות והתרחבות נפשית. על פי ביון, המשימה של הפסיכואנליטיקאי היא להכיר את מטופליו, פעמים רבות, דרך ידיעת עצמו.

בקורס נקרא כתבים של ביון ושל ממשיכיו תוך ניסיון להכיר ולהבין את המושגים המרכזיים שתיאר. כמו כן, נתבונן יחדיו במופע של אלו בוינייטות מתוך הקליניקה וננסה, ברוחו של ביון, לקרוא ולהבין באורח רגשי וחי, לנוע בין ‘לדעת’ ל ‘לא לדעת’ , וכך להשיג פשר ומשמעות. על פי ביון, פעילות כזו הכרחית ללמידה אמיתית, ומקבילה לפעילות שנדרשת מהמטפל והמטופל בשעה הטיפולית.

היות ועשות זה כל הסיפור – ד”ר  חזי כהן

הסמינר שלנו – כשמו כן הוא: אין הוא שיעור אלא סמינר, משמע, הוא מבוסס על קריאה מעמיקה ויסודית לקראת כל פגישה, ודיון על חוויות, מחשבות, הרהורים, אסוציאציות, וינייטות קליניות.

אנו נעסוק במאמרים מתוך שלושה ספרים של ויניקוט –

משחק ומציאות – בהוצאת עם-עובד (1995).

עצמי אמיתי, עצמי כוזב – בהוצאת עם-עובד (2009)

חסך ועבריינות – בהוצאת תולעת ספרים (2014).

על הנורמלי והאב נורמלי שבנפש- מר’ אבנר הבכהן

הכרות עם תאוריות של פסיכופתולוגיה בגישות הפסיכו-דינאמיות השונות. נתמקד בזיקה ההדדית שבין: המודל ההתפתחותי, היווצרות פסיכופתולוגיה והמודל הפסיכותרפויטי הנגזר מכך. נסקור משולש זה (התפתחות, פסיכופתולוגיה, פסיכותרפיה) לאורך שנותיה של הפסיכואנליזה; ממודל הדחף, דרך פסיכולוגית האגו, התיאוריות השונות של יחסי האובייקט, פסיכולוגיית העצמי ועד הפסיכותרפיה התייחסותית. נתייחס לספקטרום ההפרעות המאפיינות את הגיל הרך, הילדות ותקופת ההתבגרות תוך שימת דגש על הקשר בינן ובין התיאוריות הפסיכודינמיות המרכזיות.

גיל ההתבגרות בראייה פסיכודינאמית – גב’ תמי אבנת

בקורס  זה נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית הפסיכואנליטית אודות גיל ההתבגרות. נפגוש את ההמשגה החלוצית של אנה פרויד, אשר שינתה את אופן ההתבוננות בתקופת חיים זו, כאשר שמה דגש על התגברות היצריות המסוכנת, והכורח הנלווה  להעביר אל מושאי אהבה מחוץ למשפחה את המושקעות הליבידינלית בהורים. נקרא יחד תיאורטיקנים נוספים שתרמו לפסיפס ההבנות על נפש המתבגר: פיטר בלוס, דונלד וו. וויניקוט ואחרים. ננסה להבין את הקושי של מתבגרים להתמסר לטיפול, ואיך ניתן לעזור להם להשתמש בטיפול: איך לעזור למתבגר להכנס לטיפול? איך לבנות חוזה טיפולי? כיצד ליצור מרחב טיפולי? ואיך להתמודד עם מה שמתעורר בנפש המטפל/ת?

סוגיות של פרידה בטיפול בילדים- גב’ אליאורה סורוקה קולקה

“מגרש המשחקים” שבין התיאוריות הפסיכואנליטיות וההוויה בקליניקה יבחן תוך התבוננות בנושא הפרידה בטיפול, ובמיוחד פרידה בטיפול בילדים ונוער. יבחנו סוגים שונים של סיומי טיפול, האופן שבו מתבטאת הפרידה בהעברה ובהעברה נגדית, בסופי שעות ובסיומים, מתי הזמן המתאים לסיים אנליזה? ומתוך כך מהי מטרת הטיפול הפסיכואנליטי ע”פ גישות  תיאורטיות שונות. מטרת הקורס ללוות את תהליך הפרידה מהלימודים בתוכנית ולחלוק את חווית סיומי הטיפול. ללמוד על פרידה בטיפול ובמיוחד בטיפול בילדים ובמתבגרים, להתייחס לתנועה שבין אינטגרציה לדיסאינטגרציה, בין אחיזה לבין נוכחות שהיא ללא זיכרון וללא תשוקה, ב”סזורה” שבין התיאוריות הפסיכואנליטית והפרקטיקה בקליניקה.

היסטוריה של הטיפול הפסיכואנליטי בילדים- ג’ראר פולבר 

נסקור את תורתם של של האבות  (בעיקר האימהות ) של הטיפול הפסיכואנליטי בילדים . זיגמונד פרויד .אנה פרויד .מלאני קליין. מרגרט מהאלר .דונלד וויניקוט . ג’ון בולבי . פרנסואז דולטו . אן אלוורז .דונלד מלצר  ואחרים. דרכם נלמד מושגי יסוד ונעמוד על המחלוקות והבדלי הגישות בין המחברים. זו הזדמנות להכיר את זרמים השונים להבנת הפתולוגיה הנפשית וריפויה.

 

המקום בו אנו חיים: חיים,יצירתיות והתפתחות עפ”י ויניקוט- ליה קוך סוטולוב 

הקורס יתמקד במושגים הבסיסיים בתאוריה של ויניקוט. נתבונן ביחידה אם תינוק על ראשית חווית “going on being”. על אימהות ותינוקות, על התפתחות רגשית מוקדמת ועל אובייקטים של מעבר ותופעות מעבר שהן בבסיס החיים והיצירה. נעמיק במה שמתרחש כשהסביבה נכשלת בראשית החיים לכונן חוויה של ממשות וחיות: בהתפתחות של עצמי כוזב,  בנטייה האנטי חברתית ובדיסוציאציה. ננסה להבין את משמעות התלות בטיפול כמצע לרגרסיה אל אזורים ראשוניים ותפקידו הקריטי של המטפל לפי ויניקוט במתן הזדמנות לאחוי השבר ולתקון.

מצבים מנטליים ראשוניים בחיי הילד- מר’ ג’ראר פולבר   

בקורס זה נעסוק בהתפתחות החשיבה והתפיסה העצמית של התינוק . ננסה להבין מה המצב התודעתי של התינוק בראשית הוויתו, כיצד מתפתחת חווית העצמי שלו ומה השלבים התפתחותיים שבין המצב הראשוני שאין בו יצוגים ואין הבחנות לבין השלב בו התינוק מבחין בין ‘אני’ ל’לא אני’.

בראשית היה הגוף: החויה הנפשית בזיקתה להיבטים גופניים- גב’ ורדה שביט אוחיון הקשר הראשוני אם-תינוק, היוצר את התבניות הראשוניות של ההתייחסות לעולם, הוא קשר גופני-נפשי. הילוד מביא לתוכו את נתוניו המולדים והאם, ההורה, את האם-סביבה שהיא, גופנית ונפשית. השנים האחרונות הביאו אל השדה הפסיכואנליטי ידע רב ממחקרי התפתחות ומחקר המוח. ידע זה מעשיר את המבט שלנו על הקשר הראשוני כמו גם את החשיבה שלנו על המתרחש בחדר הטיפול. הקורס ייתן רקע תיאורטי רלוונטי וינסה להעמיק את היכרות המטפלים עם מארג הגופנפש של מטופליהם, תוך התייחסות לדוגמאות מטיפולים.

“ואני רק רציתי לעזור” התמודדויות עם ילדים פגועים ופוגעים בחדר הטיפול-

גב’ לאורה דובסון

המפגש בקליניקה עם ילדים קשים שחוו טראומה ושסובלים מהפרעה רגשית עמוקה, אינו קל או פשוט למטפל. מפגש זה מעמיד בפנינו שאלות רבות: אתיולוגיות – על מקור התוקפנות, שאלות דינמיות – על משמעות התקשורת הזו ושאלות של העברה והעברה נגדית המתעוררות בעקבותיה וכמו כן, שאלות רבות על טכניקה טיפולית. אנו נתייחס לנושאים אלו דרך קריאת מאמרים תאורטיים וקליניים ובעזרת דיון בין משתתפי הקורס.

 

הורות ועבודה עם הורים  גב’ גיצה גרייבסקי

כשמלאני קליין המציאה את “הטיפול במשחק” , להורים לא היה חלק בטיפול הפסיכותרפויטי של ילדיהם. וויניקוט , מתלמידיה של קליין , טבע את המושג “אם סביבה” והצביע בכך על הקריטיות של הטיפול האימהי להתפתחות התינוק ולהתפתחות הסובייקט האנושי. מרגע זה , הורות נתפשת כבעלת חשיבות מכרעת , והעבודה עם הורים נתפשת כהתערבות טיפולית חשובה בפני עצמה. הקורס יהיה מפגש עם הטקסטים המרכזיים שנכתבו בפסיכואנליזה ובפסיכולוגיה התפתחותית בתחום גידול הילדים והעבודה עם הורים: בולבי, וויניקוט, דולטו, דניאל סטרן, סלמה פרייברג, אליסיה ליברמן, ארייתה סלייד,. נלמד גם את הפיתוחים הבולטים בישראל בתחום ההורות: חיים עומר ושיקום הסמכות ההורית, איתן לבוב ומודל “אייכה” ומודל הטיפול הדיאדי של הקבוצה החיפאית.

 

שימוש בפירושים בטיפול – מבט התפתחותי – גב’ מרלן מאור

כאשר אנו נותנים פירוש, האם אנו רק מחליפים בין מושגים, או האם ישנו מימוש מתאים? האם אנו עושים משהו מעבר לתפעול מתוחכם של סמלים? האם המטופל באמת מתחבר למשהו הגורם לאור להפציע, האם הוא עובר חוויה רגשית המשנה אותו, או שהוא בסך-הכול לומד אוצר מילים המאפשר לו לדבר על עצמו באופן שונה, אך מבלי עבור חוויה אמתית באנליזה?”

(החשיבה הקלינית של ולפרד ביון”/ סימינגטון ע’ 103).

ציטוט זה של ביון ,מפגיש אותנו עם שלוש שאלות מרכזיות שכל מטפל נתקל בהן בעבודתו : מה לפרש, איך לפרש והאם בכלל פירוש יוצר שינוי ?

מושג הפירוש נוצר בתיאוריה הפסיכואנליטית כמעט מראשיתה. פרויד טבע אותו בעבודתו החלוצית על החלומות בשנת 1900 . Laplanch & Portalis, (1980), הגדירו פירוש כ: “התערבות ורבלית אשר אמורה ליצור שינויים דינאמיים בנפש האדם “. 

בהגדרה מורחבת זו , כבר קיימים ניצנים ראשונים לתפיסות שיתפתחו בהמשך בנוגע לאלמנטים ה”מרפאים ” , שישפיעו על תפיסת הפירוש ויעילותו בטיפול. אלמנטים אלה נעים בין שני צירים מרכזיים : כוח הידיעה מול החוויה הרגשית / ההיקשרותית .   .

לאור זאת , ההתייחסות  לפירוש  בתהליך הטיפול הפסיכואנליטי כסוכנות שינוי בעלת השפעה תרפויטית , השתנתה לאורך השנים, והפירושים  קיבלו התייחסות ומקום שונה בנוגע לאלמנט התראפויטי שלהם בתיאוריות הפסיכואנליטיות השונות.

עם זאת גם בגישות הממעיטות בערכם התראפויטי של הפירושים , נדיר שלא יהיה  כלל שימוש  בפירושים .

סדנאות:

להיות אדם” – פסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית-  דר’ קרינה גולדברג”

בסדנא נכיר את החשיבה, התיאוריה והעשייה הפסיכואנליטית של פסיכולוגיית העצמי, ששמה לה כמרכז הכובד שלה את האתיקה, משמע האחריות, של אדם כלפי זולתו בהיבט הפילוסופי ואת האמפתיה כהמשגתה הפסיכואנליטית תיאורטית וקלינית. נבחן מהי נוכחות פסיכואנליטית המאפשרת לכל אדם באשר הוא / היא , להתהוות אל עצמו/ עצמה.

 

פנטזיה לא מודעת – מר’ אורי פליישמן

לסדנא שלושה חלקים: את הראשון נקדיש להיבטים אחדים בתפיסתו של פרויד את הלא-מודע. נבחן את המערך הטיפולי והעמדה האנליטית כאמצעים שיוצרים כר לפרישת הלא-מודע ולריפוי נפשי. החלק השני יעסוק במושג הפנטזיה, המעמיק ומרחיב את מושג הלא-מודע.  לשם כך נתמקד במאמר של אייזקס.  המאמר של פטרישיה דניאל עוסק בכך גם כן באופן קל יותר לעיכול.  בתוכו תמצאו את חיבור הרעיון של הפנטזיה לטיפול במשחק. בחלק השלישי נשתמש ברעיונות שלמדנו תוך קריאה במספר שירים של המשוררת רחל. לאחר אוסף משירי-רחל, מופיע שיר של ביאליק.  ננסה לחשוב, במה שונים האביב של ביאליק של רחל, והאם אתם יכולים להציע הסברים לכך.  בנוסף, נסו לדמיין אישה הפונה לטיפול והיא כמו רחל שבשירים – את האווירה בחדר הטיפול, את היחסים שעשויים להירקם במסגרתו ומה יחסם לעולמה הפנימי. 

  
 

להמשיג אחרת את הטיפול בהשראת וויניקוט ולווינס” –  ד”ר ז’אן פיזנטה,

 הסדנא תעסוק בחשיבה הפילוסופית אודות לווינס . עימנואל לוינס היה פילוסוף יהודי – צרפתי , הראשון להעניק בכורה לשאלת הזולת (“האחר”) בפילוסופיה.  נעבור דרך “שנאה בהעברה נגדית” של וויניקוט, ונקרא את “לכל הכלבים שבעולם ” מתוך הספר “חירות קשה” .

לדבר את הטראומה – טראומה בעבודה עם הילדים  – ד”ר  פולה דוד , מכון חרוב

שיטת טיפול שפותחה  עבור תינוקות וילדים בגיל הרך שנפגעו מטראומה במשפחה ומטרתה לקדם את מערכת  היחסים בין הדמויות במשפחה.

השפעות הטראומה על יחסי הורה ילד. למה חשוב לדבר על טראומה. כיצד מתערבים במצבי טראומה. תהליך אבחון והערכה של טראומה ועקרונות טיפול  CPP

*משנה לשנה נעשים שינויים קלים בקורסים בסדנאות

רשימת הסדנאות באתר הינה חלקית *