קמפוס בית הילדים

"הרי ירושלים" מוסדות לטיפול פנימייתי הוא מוסד ייחודי אשר מהווה בית חם ומרכז טיפולי לכ-125 בנים ובנות, ילדים בסיכון גבוה
בגילאים 8 עד 18" .הרי ירושלים" מעניק לילדים ולנוער מגוון רחב של מסגרות טיפול ייחודיות אשר מותאמות לצרכיו הספציפיים של
כל מטופל.
הילדים מגיעים מכל מגזריה השונים של החברה הישראלית אך יחד עם זאת יש להם דבר אחד במשותף: כל אחד מהם הוא קורבן
של התעללות רגשית, פיזית או מינית; הזנחה, דחייה או נטישה. לכל ילד הסיפור האישי שלו או שלה שלרוב קורע לב וכבר מגיל צעיר
למדו הילדים להסתיר את הפחד והייאוש מאחורי מסכה של כעס וחוסר אמון שבדרך כלל מלוּוה בהתנהגות תוקפנית והרסנית.
לעתים קרובות "הרי ירושלים" מהווה עבור הילד הזדמנות שיקום אחרונה לפני אשפוז או מאסר ומספק לילד אפשרות להשתלב
חזרה בחברה הנורמטיבית.
"הרי ירושלים" מוסדות לטיפול פנימייתי נוסד ב-1943 .מאז שלושת המרכזים שלנו: בית הילדים, מעון לנערים "בית קמפר" והמרכז
לטיפול ולהכשרה ע"ש גולדי קסל התבססו והשיגו הצלחה חסרת תקדים בשיקום ובשילוב של למעלה מאלפיים בוגרים בחברה היש־
ראלית הנורמטיבית. הצלחתו של "הרי ירושלים" טמונה בתכנית הטיפול הייחודית "הטיפול במרחב החיים" ובמיזמים הקהילתיים
אשר זכו לשבחים מקומיים ובינלאומיים.

IMG_20171217_114844_lq

רקע היסטורי

"הרי ירושלים" מוסדות לטיפול פנימייתי החל את דרכו בשנת 1943 כמקלט לקבוצת בנים ובנות שהיו חלק מילדי טהרן. בית הילדים
צמח עם השנים והיום כולל את בית הילדים, מעון לנערים "בית קמפר" והמרכז לטיפול ולהכשרה ע"ש גולדי קסל אשר זוכים להכרה
בינלאומית רחבה. הודות לתוכניות הטיפוליות והמיזמים הקהילתיים של המוסדות הצליחו למעלה מאלפיים בוגרים להשתקם ולהשת־
לב בהצלחה בחברה הנורמטיבית.

ילדי טהרן

ב-1943 הגיעה לחופי עתלית קבוצה של כ-800 ילדים, ניצולי השואה הראשונים שמצאו את דרכם לישראל מאירופה הכבושה. המסע
שלהם החל ב-1939 כשמשפחותיהם ברחו מפולין לרוסיה. ב-1942 ,במסווה של מהגרים פולנים לא יהודיים, ילדים שהושמו בבתי
יתומים נוצריים בפולין, הצליחו לנדוד יחד עם הצבא הפולני במזרח במסעו למזרח התיכון אשר היה באותה העת תחת המנדט
הבריטי, שם ביקש להילחם לצד כוחות הברית. הילדים, שנפרדו מהוריהם בנסיבות קשות, הגיעו לאחר ארבע שנות נדודים שהתא־
פיינו בפחד, רעב, קור וחולי, לטהרן. בטהרן פעילי הסוכנות היהודית שלחו אותם לארץ ישראל באניות וברכבות. בארץ, פעילים מקו־
מיים מצאו לילדים מחסה בקיבוצים, בפנימיות ובכפרי הנוער של הנרייטה סולד.

בית הילדים הראשון

25 ילדים מילדי טהרן סבלו מפגיעות נפשיות קשות במיוחד כתוצאה מטלטלות חייהם ולכן לא היה ניתן לשלבם בפנימיות ובמוסדות
הרגילים. בניסיון לתת מענה לצרכים המיוחדים של ילדים אלו, לשכת "בני ברית" בירושלים קיבלה על עצמה את הטיפול בקבוצה זו,
בהיענות לפנייתה של הנרייטה סולד. הילדים שוכנו בקומה השנייה של אכסניית בני ברית אשר הייתה ממוקמת ברחוב אתיופיה
שבמרכז ירושלים. צוות טיפולי מיומן בראשות מר יהודה דוקס החל לעבוד במקום והמוסד החדש עשה את צעדיו הראשונים בטיפול,
ריפוי ושיקום ילדים מהגרים וישראליים בסיכון.

כמעט 70 שנה של טיפול ושיקום ילדים

בשנת 1950 קיבל על עצמו ארגון נשות בני ברית האמריקני (לימים International Women Jewish (את האחריות להפעלת בית
הילדים. הארגון קנה בעבור המוסד חלקת אדמה בת 20 דונם בשכונת בית וגן עליה הוקם הקמפוס הראשון של בית הילדים שנחנך
ב- 1956 .מעל ל- 50 שנה, בית הילדים התפתח והתרחב, נבנו במתחם ביתני מגורים, בית ספר ומעון לנערים והתפתחה תכנית טיפו־
לית אשר עם השנים צברה הכרה בינלאומית. ב- 1985 הוקם מעון לנערים בשם "בית חנה" במשכן המקורי של בית הילדים ברחוב
אתיופיה (לימים מעון לנערים "בית קמפר") וב- 1999 הוקם המרכז לטיפול ולהכשרה ע"ש גולדי קסל לשרות הקהילה המסייע בטיפול
באוכלוסייה הכללית של ירושלים.

קמפוס חדש, מיקום חדש, שם חדש